החלטה בתיק דנג"ץ 292/05

בפני בקשה לפטור מתשלום אגרה ועירבון. יאמר מיד, כי לאחר עיון בבקשה ובתגובת המשיבות, נחה דעתי כי דין הבקשה להדחות. המבקש מבקש להגיש בקשה לדיון נוסף לאחר שבית הדין הגבוה לצדק דחה את עתירתו ביום 26.12.04. עיון בפסק דינו של בית הדין הגבוה לצדק מעלה כי לא נמצאה עילה להתערבותו בפסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה. לא שוכנעתי כי סיכויו של המבקש בהליך זה טובים הם, בייחוד נוכח המקרים המועטים בהם נעתרת עתירה לדיון נוסף על פי הדין. אשר למצבו הכלכלי של המבקש. טוען המבקש כי כעת אינו מיוצג, הוא בן 74, פנסיונר, הכנסותיו החודשיות הקבועות מפנסיה וביטוח לאומי מסתכמות בסך של כ-10,000 ש"ח לחודש. כמו כן, יש לו הכנסות נוספות לא קבועות מריבית, דיבידנד על השקעות ועוד, בסכומים שמסתכמים בין 10,000 ש"ח ל12,000 ש"ח בשנה. לדבריו, על אף הכנסותיו אלו, מצבו הכלכלי קשה נוכח הוצאותיו הרפואיות הרבות בשל מחלות מהן הוא סובל. בשל מחלותיו אלו נקבעה לו נכות כללית צמיתה בשיעור משוקלל של מעל 90%. בנוסף, יש ברשותו רכב אך זה משמשו בשל מצבו הבריאותי. עוד מוסיף המבקש כי מוכן הוא שכספי הפנסיה שלו מהמשיבה 2 ישמשו כערובה לכיסוי ההוצאות שעשוי לפסק בית המשפט. אכן, אין חולק - וכך עולה גם מן החומר שצורף - כי נוכח מצבו הרפואי של המבקש יש לו הוצאות רבות. יחד עם זאת, הוא נהנה מהכנסות חודשיות העולות על 10,000 ש"ח ומדפי החשבון שצורפו עולה כי הוא רוכש ומוכר ניירות ערך בסומים בלתי מבוטלים. עיון בדפי חשבון הבנק כאמור מלמד כי ביום 19.1.204 קנה ניירות ערך בסכום של 21,270 ש"ח וביום 3.9.04 מופיע זיכוי בחשבונו של תוכנית חסכון בסך 132,750.02 ש"ח אשר בחלקה קנה ניירות ערך. זאת ועוד, מתגובתה של המשיבה מס' 2 עולה כי המבקש הצהיר בבית המשפט קמא, בשנת 2000, על זכייתו בסכום כספי של 240,000 ש"ח במסגרת הסכם פשרה ששילמה כור, מעסיקתו של המבקש, קודם לפרישתו לפנסיה. אין בידי כל מידע באשר לשימוש שעשה המבקש בסכום זה. בנוסף, המבקש אינו מפרט האם ברשותו נכסים נוספים מלבד דירת מגוריו, האם ברשותו חשבונות בנק נוספים מלבד זה אשר צירף ואילו ניסיונות עשה כדי לגייס את סכום האגרה והעירבון. מטעמים אלו, ברי כי יש לדחות את הבקשה לפטור מאגרה וערבון בהליך זה. אשר לבקשת המבקש לפיה כספי הפנסיה שלו בסך 7,500 ש"ח ישמשו כערובה להוצאות המשיבה מס' 2 הרי שלא שוכנעתי כי די בכך בכדי לשמש חלופת ערבון, בייחוד נוכח העובדה כי אין בהם כדי לשמש מדעיקרא ערבון לזכות משיבה מס' 3. אשר על כן אני מורה כדלקמן: המבקש ישלים את האגרה הקבועה בדין תוך 15 יום מעת ההמצאה. כן יופקד ערבון בסך של 30,000 ש"ח להבטחת הוצאות המשיבים בהליך זה. כן ישא המבקש בהוצאות בקשה זו לטובת משיב מס' 2, בסך כולל של 1,000 ש"ח. סכום זה ישא ריבית והצמדה כדין מיום החלטתי זו ועד התשלום בפועל.

ניתנה היום, כ"ז בשבט התשס"ה (6.2.2005).

                                                             יגאל  מרזל

                                                                  ר ש ם 

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.    התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: